מביאין את התינוק ועומדים כל הקהל על רגליהם ואומרים:
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה.

 

וכשלוקח אבי הבן את התינוק בידו אומר:
שָֹשֹ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ. כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב:
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְּכֹּן חֲצֵרֶיךָ.
נִשְֹבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.

בא"י נוהגים להוסיף:
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִֹמְחָתִי:

ואח"כ אומר:
שְׁמַע יִשְֹרָאֵל. יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יהוה אֶחָד:

יְהוָֹה מֶלֶך יְהוָֹה מָלָך יְהוָֹה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

2X

אָנָא יְהוָֹה הוֹשִׁיעָה נָא:

2X

אָנָא יְהוָֹה הַצְלִיחָה נָא:

2X

וישב הסנדק על הכסא ומניח התינוק על ברכיו, ואומר המוהל:
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא מַלְאֲךְ הַבְּרִית זָכוּר לְטוֹב:

המוהל קודם שימול יברך ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה:
אומר אבי הבן:
בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי:
ומברך מעומד:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:

והקהל והמוהל אומרים:
כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כַּךְ תִּזְכֶּה לְהַכְנִיסוֹ לַתּוֹרָה וְלַמִצְוֹת וְלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:
ואחרי שימול יברך אבי הבן ברכה זו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

יש אומרים:
יְהוָֹה יְהוָֹה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵֹא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה:

ולוקח המוהל או אדם אחר כוס יין ומברך:
סַבְרִי מָרָנָן, 

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

ואחר כך לוקח הדס ומברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זוֹ אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַׁחַת. לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָֹה כּוֹרֵת הַבְּרִית:
אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד (בְּנִי) הַזֶּה לְאָבִיו (לִי) וּלְאִמּוֹ
וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (שם התינוק)

יִשְׂמַח הָאִישׁ בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו (וכשהאב הוא מוהל אומר יְהִי רָצוֹן שֶאֱשְׂמַח בְּיוֹצֵא חֲלָצַי) . 

וְתָגֵל הָאִשָּׁה בִּפְרִי בִּטְנָהּ כָּאָמוּר יִשְׂמַח-אָבִיךָ וְאִמֶּךָ. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶךָ:

וְנֶאֱמַר וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (בעת אמירת 'ואומר לך' נותן יין באצבעו בפי התינוק. וחוזר על כך בפעם השניה כשחוזרים ואומרים) וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי:

וְנֶאֱמַר זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם. וּשְׁבוּעָתוֹ
לְיִשְׂחָק: וַיַעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק. לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: הוֹדוּ לַיְהוָֹה כִּי-
טוֹב. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

(שם התינוק) זֶה הַקָּטָן אֱלֹהִים יְגַדְּלֵהוּ.

כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כַּךְ יִכָּנֵס לַתוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלָחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן: